סגנון אישי בגיל ההתבגרות

הנערות המתבגרות נמצאות בשלב לא פשוט בחיים והבגדים ואיך שהן נראות הוא חלק חשוב.
כבר בגיל הזה אין מה ללבוש… וכל הזמן רוצים לקנות עוד ועוד…
הנערות נמצאות בגיל שהן מחפשות את הסגנון האישי שלהן.
למרות שרוב הזמן הן נראות בדיוק כמו החברות שלהן וזה לא סתם.
הבנות מחפשות שייכות ורוצות להיראות כמו כולן.
אפשר לראות קבוצות של נערות וכולן לבושות אותו דבר…
להתלבש כמו החברות זה ההשתיכות לקבוצה כמו קוד לבוש, לסביבה החברתית יש המון השפעה על ההופעה של הבת שלך.
כל קבוצה עם הסגנון שלה, לכן חשוב לנו כאימהות להבין את זה ולקבל .
סגנון אישי הוא נרכש ולא מולד לכן חשוב לפתח סגנון אישי משלהן ולהיראות קצת אחרת מהחברות לבטא את היחוד והאשיות אפילו בקטנה באביזרים או תכשיטים.
הבנות מושפעות היום מים של גירויים ופרסומים שממנו הן שואבות את המידע, הנראות והשראות.
הרבה פעמים הסגנון האישי של ביתך לא נראה לך , לא כמו הסגנון שלך (ולא במקרה סטיילינג זאת דרך של ביטוי אישי ומרד בחלק מהמקרים) ויוצר הרבה פעמים ויכוחים וריבים לפעמים בצדק ולפעמים מיותרים.
אז איך אפשר ליצור תקשורת בסטייל:

  • לתאם ציפיות ולקבוע יחד קווים אדומים מה מותר ואסור לגבי אורך מכנסונים, שקיפות, מחשופים, עקבים ועוד'.
  • לדבר ולנסות להבין את הסגנון של הילדה מה ההשראה שלה.
  • להתעדכן בטרנדים ומותגים שחשובים לה להיות יותר מעורבת.
  • להציע חלופות מחמיאות יותר מבלי לפגוע בה לדוגמא היא רוצה חולצת בטן וטייץ וזה לא מחמיא לבת שלך תמצאו מכנס דמוי טייץ יותר עבה וגבוה שיסתיר ויאסוף את הבטן וחולצת קרופ קצת יותר ארוכה ולא מטריקו שמבליטה מה שלא צריך וכך ליצור מראה כמו החברות רק שיותר מחמיא.
  • להכין את הבגדים יום קודם לפני בית ספר, ארוע חשוב ועוד' חוסך הרבה לחץ וכעסים.

הכי חשוב לאפשר לבנות לפתח סגנון אישי משלהן גם אם הוא לא הסגנון והטעם שלך כל עוד שהן עומדות בתנאים והקווים האדומים.
אני פוגשת לא מעט אימהות במסגרת "דייט אמא ובת" ובסדנאות שאני מעבירה שמתלוננות על הסטייל של הבנות שלהן. אמהות שהיו רוצות שהבנות יתלבש יותר חתיכי, נשי ועוד' כשהבנות שלהן ממש לא שם, בסגנון אחר לגמרי.
מה שאני תמיד אומרת שאם חשוב לילדה איך שהיא ניראת היא מטופחת ובעיקר מאושרת אני מציעה שתאפשרי לה לפתח את הסגנון שלה.